תייר שלום נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.הנני ממנה את ד"ר הר-זהב ידעאל, מומחה לקרדיולוגיה מביה"ח שיבא תל השומר, כמומחה רפואי מטעם בית הדין, כדי שיחווה דעתו בדבר פגיעתו של התובע.

2.ואלו הן העובדות הרלוונטיות לצורך מתן חוות הדעת:

א.התובע, יליד 1946, עובד כנהג אוטובוס באגד החל משנת 1967 ואילך.

ב.ביום 17.9.09, יום ה', עבד התובע בקו ת"א – אילת.

ג.בתחנת האוטובוס בתל אביב, עלתה לאוטובוס אישה עם שני ילדים, עגלה ומזוודה, (להלן: "הנוסעת מת"א").

האישה התיישבה במושב השמאלי מאחורי הנהג ולאחר מכן עברה למושב הימני הקדמי.

יובהר, כי הישיבה באוטובוס קו ת"א אילת הינה בהתאם לכרטיסים שנרכשים מראש ולרישום מקום הישיבה באוטובוס.

ד.בתחנת האוטובוס בראשל"צ עלתה אישה (להלן: "הנוסעת מראשל"צ"), שטענה, כי הנוסעת מת"א תפסה את מקומה. בין השתיים החל ויכוח קולני.

התובע ניסה להשקיט את הרוחות וביקש מהנוסעת מראשל"צ לשבת במקומה של הנוסעת מת"א.

בתגובה, הנוסעת מראשל"צ החלה לצעוק על התובע בטרוניה מדוע איפשר לנוסעת מת"א לשבת במקום בו התיישבה.

ה.הנוסעת מראשל"צ המשיכה לצעוק על התובע תוך שהיא מקללת את התובע ומציינת שעשה כן בגלל שהנוסעת מת"א צעירה.

במהלך כל הנסיעה, במשך כשעה וחצי, הנוסעת מראשל"צ המשיכה להתלונן, לקלל את התובע ולאיים בפרסום הדבר בעיתונות.

ו. בעקבות תלונותיה, קללותיה, איומיה של הנוסעת מראשל"צ, והאשמת התובע בהעדפת הנוסעת מת"א נוכח גילה (צעירה), החל התובע לחוש התרגשות יתירה וחריגה שהתבטאה בדמעות בעיניים, כאבי חזה והזעה.

בעקבות הכאבים נטל התובע תרופה מסוג אלגוליזין.

התובע המשיך להרגיש לחצים חזקים בחזה גם בנסיעה חזרה מאילת לת"א.

ז.בהגיע התובע לביתו בנתניה כאבי החזה הלכו והתגברו והתובע פונה באמבולנס לבי"ח לניאדו.

ח.התובע נבדק בחדר המיון בלניאדו (עוד באותו היום – 17/9/09). התובע סירב להתאשפז בשל יום השבת וראש השנה שעמדו בפתח, בשים לב שהוא חש בטוב באותה העת.

ט.ביום 20.9.09 אושפז התובע בשנית ואובחן כי הוא סובל מאוטם שריר הלב. בעקבות כך עבר התובע צינתור.

4.מצבו הרפואי של התובע והטיפולים שקיבל הינם כפי שעולה מן התיק הרפואי המצורף לכתב המינוי.